בנם של רינה וניסים. נולד בשנת תשט"ז (1956) בראש העין. ילד רביעי למשפחה ברוכת ילדים, אח לישראל, ראובן, נחמה, יהודה, שמואל, שמעיה, אפי, שלומי, מנחם, מרגלית וחבצלת.

שמעון גדל והתחנך בראש העין. ילד חביב ומקובל, שובב ומוקף בחברים.

בגיל שלוש-עשרה פרש מלימודיו, החל לעבוד ועם השנים הוכר כחשמלאי שבלט במקצועיותו. עבד באזור ראש העין ופתח תקווה, ובהיותו בעיר בילה שעות רבות בביתה של אחותו נחמה, שעימה היה לו קשר מיוחד.

בגיל שמונה-עשרה התגייס לצה"ל ושובץ בחיל השריון. במהלך השירות, אירעה תאונת דרכים בה נפצע באורח קשה בראשו, בבטנו וברגליו. בעקבות זאת סבל גם מסיבוכים רפואיים אחרים.

לאחר שחרורו מצה"ל, בדרגת רב-טוראי, עבד כקבלן משנה בתחום חשמלאות הבניין. ברבות הימים הועסק בבית חולים "השרון" בפתח תקווה כסניטר במשך שבע שנים.

כשנה אחרי פציעתו הכיר את שמחה, שכנה של אחותו נחמה. שמחה התרשמה מהבגרות שהפגין, השניים התאהבו והפכו לבני זוג. לאחר שנה נפרדו, אך כשלוש שנים וחצי לאחר מכן, כשעבר שמעון לגור באופן זמני בדירה של קרובת משפחתו שהייתה מעל דירתה של שמחה, הם חזרו להיות בקשר רומנטי. כעבור כחצי שנה נישאו.

בני הזוג גרו כחודש בביתה של האחות נחמה, ולאחר מכן עברו לגור למשך חצי שנה בבית הוריו בראש העין, עד שהקימו את ביתם בשכונת עמישב בפתח תקווה.

שמעון, אדם ביתי ובן זוג רומנטי, פרגן והרעיף אהבה על רעייתו. בתו הבכורה טליה נולדה כשמלאו לו עשרים וחמש, ואחריה נולדו שני בנים ובת – מאיר, ניסים ושני. למשפחתו היה נאמן, דואג ואוהב, נתן מעצמו ושש לעזור לכל אחד, וכך עשה גם במטלות הבית. הִרבה לפנק את ילדיו, העניק להם רוך וחום, פתח בפניהם אפשרויות רבות ואהב לבלות עימם. לעיתים קרובות טייל איתם ויצא עימם לחופשות, ויחד הם צברו חוויות בלתי נשכחות. זמן קצר אחרי לידת בתם הרביעית חזרה המשפחה לגור בראש העין.

פציעתו בשירות הצבאי השפיעה על כל מהלך חייו, ובחלוף השנים הידרדר מצבו הגופני והנפשי. הוא השתתף במסגרת שיקומית וטופל בבית החולים "גהה". טרודי, מתנדבת מטעם משרד הביטחון, ליוותה אותו כאם מאמצת ועזרה לו, והקשר בין השניים היה הדוק.

שמעון בושרי נפטר ביום כ"ב באלול תשנ"ז (24.9.1997). בן ארבעים ואחת בפטירתו. הובא למנוחות בבית העלמין בראש העין. הותיר אישה, שתי בנות ושני בנים, הורים, שמונה אחים ושלוש אחיות.

על מצבתו חקקו ילדיו מילות פרידה, כששלוש השורות הראשונות פותחות באותיות אל"ף, בי"ת, אל"ף מוגדלות - "אבא": "איך הלכת מאיתנו אבא יקר / בכל אשר תלך תהיה עמנו / אוהבים אותך בכל לבנו תמיד / אבא ישמורך ה' בסתר כנפיו".

באתר עיריית ראש העין הועלה דף לזכרו של שמעון.